דלג על בר עליון
בר עליון

ההיסטוריה של אור יהודה

מיקום ושטח

אור יהודה שוכנת בבקעת אונו שבשפלת החוף, כ-7 ק"מ דרומית מזרחית לתל אביב. העיר היא חלק מרצף הישובים המזרחי של הגוש המטרופוליטני של תל אביב.

 

שטחה של אור יהודה כ-6,500 דונמים.

 


גבולות העיר

← בצפון - קרית אונו וכביש 461, תל אביב-יהוד.
בדרום - נמל התעופה בן גוריון ומושב חמד.
במזרח - יהוד מונוסון.
במערב - כביש 4 (גהה).   

 

סביב לעיר נותרו בשלב זה שטחים חקלאיים, אולם אור יהודה היא ישוב עירוני באופיו, הקשור אל המרכז המטרופוליטני מבחינת פעילות כלכלית, תרבותית ועוד.

 


אזכור במקרא

בקעת אונו מוזכרת במקרא בספר נחמיה (ו', 2).

לפי המסורת, המקום היה מוקף בחומה בתקופת יהושע.

בשנת 445 לפנה"ס התיישב בחבל הפורה שבט בנימין.

אונו הוזכרה גם במשנה, וקיים קשר בין שם זה לבין השם כפר-ענא, המהווה חלק מאור יהודה, שבאדמתה מצויים שרידים ארכיאולוגיים, המעידים על כך, שבתקופות קדומות התקיים במקום יישוב.

 

הכפרים הערביים חיריה, סקיה וכפר ענא נכבשו במבצע "חמץ" במלחמת השחרור, על ידי חטיבת אלכסנדרוני.

 

הבתים הנטושים של כפרים אלה שימשו את המתיישבים הראשונים של אור יהודה החל משנת 1949.

 


שם העיר

העיר נקראת על שם רבי יהודה שלמה חי אלקלעי, יליד יוגוסלביה, ממבשרי הציונות המדינית והדתית-מעשית באירופה במחצית השניה של המאה ה-19.

 

גירסה אחרת משייכת את השם לחווה חקלאית באיזמיר שבתורכיה, "חוות יהודה", בה הוכשרו עולים מתורכיה לפני עלייתם ארצה. יש האומרים בית ספר, או בית כנסת מרכזי.

 

 


העולים הראשונים

לאחר מלחמת השחרור הגיעו לאור יהודה עולים, כאשר חבר הביא את חברו.

ראשוני המתיישבים הגיעו בשנת 1949. היו אלה עולים מתורכיה, אשר עזבו ביוזמתם את מחנה העולים "שער עליה" בחיפה. באותה שנה התיישבו במקום גם עולים מלוב. הם גרו בתנאים קשים, בבתי החימר בכפרים הערביים הנטושים, סקיה וכפר ענא. מים הביאו בדליים מתל ליטוינסקי.

 

בשנת 1950 הוקמה המעברה הראשונה, סקיה א' ובשנים 1953-1950 הגיעו מעיראק, במבצע "עזרא ונחמיה", עולים שהפכו לרוב באוכלוסיית היישוב. הוקמו המעברות סקיה א' ו-ב', כפר ענא א' ו-ב' והעולים התגוררו באהלים וצריפים, שצצו כפטריות אחר הגשם. כל מעברה נוהלה ע"י ועד משלה.

 

בחורף הקשה של שנת  1951/2 פונו הילדים ע"י הצבא אל הבסיס הצבאי תל השומר וכן פוזרו בבתים פרטיים ובקיבוצים.

 



תעסוקה בעיר

מצב התעסוקה היה קשה. התושבים עבדו בתנאים קשים ובשכר זעום ועל רקע זה פרצו שביתות. בשנת 1952 נוסד "הוועד המאוחד" של כל המעברות במטרה לשפר את המצב, אך הוא נקלע לקשיים כספיים.

 

פניות התושבים למשרד הפנים, בבקשה להקים רשות מקומית, נתקלו בסירוב, כי הישוב נועד להיות מקום מגורים זמני בלבד.

 

על אף המעבר מאוהלים לצריפונים, התנאים נותרו קשים כפי שהיו, ומשפחות מבוססות ובעלות השכלה עזבו את הישוב ועברו לאזור תל אביב ורמת גן.

 



אור יהודה - ישוב קבע

בשנת 1955 הוכרזה אור יהודה כיישוב קבע, נבחרה מועצה מקומית ובשנת 1962 הומלצה כשטח תכנון עירוני.

 

בשנות ה-60' חל שיפור בתנאי המגורים והתעסוקה של התושבים ורובם עברו להתגורר בשיכונים, שהחלו להבנות  על ידי הממשלה בשנת 1958.

 

הבנייה קיבלה תאוצה והיישוב חובר לכבישים הבין עירוניים של המרחב האזורי.

 

 

 


עולים חדשים ופרסים לעיר

בשנות ה-70' וה-90' נקלטו באור יהודה אלפי עולים מגיאורגיה, בוכרה ומברית המועצות.

בשנות ה-80', במסגרת מפעל שיקום השכונות, אומצה אור יהודה על ידי הקהילה היהודית של מילווקי ארצות הברית, ומחוז אונטריו בקנדה וזכתה במסגרת מפעל זה בפרסים חשובים:

  • פרס המתנ"ס המצטיין בשנת 1985
  • פרס קפלן על התחדשות שכונות בשנת 1986
  • פרס החינוך למערכת החינוך העירונית בשנת 1987

הישגים ופרסים בשנים האחרונות - בשנת 2007, עם היבחרו לתפקיד ראש העיר, החל דוד יוסף לפעול לקידום שני תחומי אחריות עיקריים: החינוך וחזות העיר.משרדי ממשלה וגופים ציבוריים מכירים בהישגי העיר והכרה זו מתבטאת, בין היתר, בפרסים הבאים:
1. פרס החינוך הארצי 
2. פרס הניהול הכספי התקין של משרד הפנים (5 שנים ברציפות).
3. 5 כוכבי יופי בתחרות "קריה יפה" של המועצה לישראל יפה (5 שנים ברציפות)
4. פרס מגשים ישראל יפה מנשיא המדינה
5. פרס עיר מצטיינת
6. פרס חינוך יהודי (מטעם אוניברסיטת תל אביב).

 


אור יהודה - עיר בישראל

בשנת 1988 קיבלה אור יהודה מעמד של עיר, ואוכלוסייתה מנתה אז כ-20,000 תושבים.

 

בד בבד עם ההתקדמות המוצלחת של פרויקט השיקום, בו מוצה פוטנציאל ההתקדמות של האוכלוסייה הוותיקה, החל השלב השני של התכנית לקידום העיר - משיכת אוכלוסייה חדש לעיר, ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מהממוצע העירוני.

 

השכונות היפות והמובילות בעיר


בתחילת שנות ה-90' החלה להבנות שכונה חדשה, נווה סביון, ובה 2,700 יחידות דיור. שכונה יפה, הטובלת בירק ובמרכזה פארק, מרכז מסחרי, מרפאה, בית ספר, גני ילדים, מעונות לגיל הרך ובית כנסת.

שכונה זו זכתה בשנת 1998 בפרס המצוינות בבנייה, בקטגורית שכונות מגורים, מטעם התאחדות הקבלנים והבונים בישראל. הפרס הוענק על ידי נשיא המדינה.

שכונה נוספת, נווה רבין, נמצאת בהליכי בנייה, כאשר אכלוס הבתים הראשונים החל במחצית השנייה של שנת 2000.

אור יהודה מונה כיום כ-36,000 תושבים ולאחר השלמת האכלוס של שכונת נווה רבין, תמנה אוכלוסייתה כ- 40,000 תושבים.

 


השירותים העירוניים

בעיר הושקעו ומושקעים כל העת משאבים רבים בפיתוח מערכת החינוך ובטיפוח איכות הסביבה, גינות ופינות נוי והיא מגוונת מבחינת הנוף האנושי והפיזי שלה.

 

במקביל להתפתחות בתחום המגורים, מקדמת העירייה גם תכניות לבינוי אזורי תעשייה, ברובה תעשייה נקייה ותעשיית היי-טק, שיוסיפו הכנסות לעיר ויאפשרו השקעות בחזות העיר, בהקמת מרכזי תרבות, ספורט ופארקים, תעסוקה ובסיס כלכלי.

 

מיקום אור יהודה בסמוך לעורקי תחבורה מרכזיים ולנמל התעופה בן גוריון, מעניק לה יתרונות רבים ונעשים מאמצים למצותם.

 

יתרונות אלה ימשכו תושבים, משקיעים ועסקים נוספים, שיבססו אותה כעיר מודרנית ומובילה.

 

 


ראשי מועצה/עירייה

negishut icon עבור לתוכן העמוד