תושבות ותושבים יקרים,
בעקבות המצב הביטחוני, השירות הפסיכולוגי, החינוכי והשיקומי בעירייה מפרסם כללים מנחים לשיח עם הילדים
כללי אצבע לשיח עם ילדים בזמן מצב בטחוני
כשיש איום בטחוני, ילדים מחפשים מבוגרים רגועים, ברורים ויציבים. השיח איתם צריך להעניק ביטחון, קרבה ומשמעות.
1. דברו בפשטות, בהתאם לגיל - הסבירו בקצרה: "יש מצב לא רגיל, ולכן נשארים קרוב לבית ושומרים על עצמנו." לילדים צעירים אין צורך בפרטים – רק התחושה שהם מוגנים ושהמבוגרים יודעים מה לעשות.
2. הגבילו חשיפה לחדשות - ילדים קולטים הכול – גם ממהדורות ברקע, שיחות טלפון או שפת גוף לחוצה. נסו לשמור על סביבה רגועה, נקייה ממסכים וממידע מטריד.
3. ענו על שאלות – בלי להעמיס מידע. שאלו: "מה שמעת? מה אתה יודע?" – ותנו מענה נקודתי. אל תמהרו “להרגיע” – אלא להקשיב, לאשר את הרגש, ואז לומר: "גם אם יש פחד – אנחנו פה, ביחד. אתה לא לבד."
4. שמרו על שגרה – גם קטנה - גם אם הכול משתנה, שמרו על עוגנים קטנים: סיפור, אוכל אהוב, זמן שקט, טקס לילה. שגרה = שליטה = ביטחון.
5. תנו מקום לרגשות ולביטוי - ילדים מבטאים רגשות דרך משחק, ציור, שיחה. כל רגש הוא נורמלי: פחד, שתיקה, כעס, עצב – וכולם צריכים מקום להתקבל. המצב הוא לא נורמלי.
6. היו שם – פשוט בנוכחות יותר ממילים – חשוב המגע, החיבוק, המבוגר שנשאר רגוע. כשילד חש את הקרבה, הוא פחות לבד עם הפחד.
ולזכור – גם אתם בני אדם. היו סלחנים לעצמכם, בקשו עזרה כשצריך. נוכחות הורית רגועה לא דורשת שלמות – רק כוונה, קירבה וקצת אוויר לנשימה.
7. אזעקות נועדו לשמור עלינו - כדאי להסביר שהאזעקה נשמעת חזק ומפחיד כי היא שומרת עלינו ובזכותה אנו יודעים שצריך לעזוב הכל ולהיכנס למרחב המוגן.
סומכים עליכם,
השירות הפסיכולוגי, החינוכי והשיקומי
לפרטים ניתן לפנות למוקד העירוני: 03-7402400